כמה כסף אנחנו צריכים כדי להסתדר?
כמה כסף אנחנו צריכים שיהיה לנו בפנסיה?
איך מחשבים כמה אנחנו "שווים כלכלית" ?
ואיך נדע האם נוכל לכלכל את עצמנו במשך שנים רבות?
השווי הנקי של כל משפחה הוא למעשה כלל החסכונות שנצברו על ידיה פחות ההתחייבויות שיש לה. (כנ"ל לגבי אדם יחיד).
מטבע הדברים, סכום הכסף הצבור של כל אדם נוטה לעלות עם הגיל.
השווי עולה ככל שהמשכורת עולה, החסכונות גדלים, הילדים כבר גדלו ויצאו מהבית ולאדם נשאר רק לחסוך כסף עד לפרישה וליהנות מהפנסיה. זוהי לפחות משאלת הלב של רוב האנשים, הם מקווים שכאשר יגיעו לפנסיה אפשר יהיה לנוח מכל שנות העבודה המפרכות אולי גם לטייל מסביב לעולם ואולי פשוט ליהנות מהשקט.
הדרך ה'בטוחה' והמוכרת לכולם לחסוך כסף היא כמובן דרך העבודה. להרוויח כמה שניתן כשבמקביל יש את ההוצאות השוטפות: שכירות/משכנתא, חשמל, ארנונה, מים, לימודים, הוצאות רכב, מזון ועוד ועוד.
השכר פחות ההוצאות בתא משפחתי מבטאים את העודף החודשי. כלומר: את מה שאפשר לחסוך לעתיד.
אלא שלמרבה הצער 50% מהישראלים נמצאים באוברדראפט תמידי .
למה? כי הם מוציאים יותר ממה שהם מכניסים ובמקום לצבור כסף רק מגדילים את החובות. הסיבות מגוונות, אבל הסיבה העיקרית היא כניעה לפיתויים של החברות השונות שכמובן רוצות שהכסף שיושב אצלכם בחשבון הבנק ייצא משם ויגיע אליהן.
זה לא שונה מהעולם אגב, גם 50% מהאמריקאים מתנהלים בצורה הבעייתית הזו ולא מצליחים לחסוך וגם בפנסיה ל-46% מהגמלאים האמריקאים יש חובות, שאינם קשורים למשכנתא.
זו כמובן לא גזירת גורל אלא בעיקר החלטה כלכלית כמה להוציא בכל חודש ועל מה.
יש מגוון דרכים להגדיל את ההון האישי – וזה גם חשוב!
כפי שהמשקיעים בשוק ההון יודעים (וכל מי שלא יודע שהוא מושקע בשוק אז כדאי לדעת שכל אחד מאיתנו מושקע בשוק, לכל הפחות באמצעות קרן הפנסיה שלו) ניתן בהחלט לגרום לכסף שיושב בחשבון הבנק לעבוד, באמצעות השקעה.
המשקיע האגדי וורן באפט חוזר ואומר שהדרך הפשוטה ביותר לציבור הרחב היא לשים את הכסף שנחסך (כן, חייבים לחסוך קודם כל כדי שיהיה כסף לשים בצד) על מדד המניות הרחב ביותר ולהמתין עשרות שנים שהכסף ככל הנראה ייצור תשואה, ריבית דריבית, או בלשונו "טווח ההשקעה המועדף עלינו הוא – לנצח".
זה לא נכון באופן גורף אך באופן כללי זה נכון. השוק אמנם לא מתחייב שהכסף יילך ויגדל אך הוא נוטה לפצות על המוכנות לקחת את הסיכון ולהמתין ולא לבזבז את הכסף כבר היום (למרות שתי מלחמות עולם, מגיפות ושאר בעיות שהעולם חווה במאה השנים האחרונות בינתיים הסטטיסטיקה מוכיחה את עצמה).
אך בישראל, כמו גם בארצות הברית וברוב העולם, רוב האנשים לא משקיעים בשוק באופן ישיר, אם בגלל בורות כלכלית, אם בגלל פחדים שונים ואם מכיוון שהם פשוט לא הצליחו לצבור סכום התחלתי לצורך כך.
בכל מקרה, זו כאמור דרך נוספת שמאפשרת לנסות ולהגדיל את ההון האישי.
בואו נענה על השאלה – כמה כסף אנחנו צריכים שיהיה לנו בפרישה כדי שנוכל לחיות את רמת החיים שיש לנו היום?
על פי הערכות, אדם במדינות המערב צריך לבנות לעצמו 'שווי נקי' של כ-2 מיליון שקל כדי לאפשר לעצמו את רמת החיים שהיה רגיל אליה לפני היציאה לפנסיה. זה לא בשמיים אבל בהחלט צריך לחשוב על כך הרבה שנים לפני הפנסיה ולא להיזכר רק לקראת שנות הפרישה.
אז נכון שקרן הפנסיה שאליה מפרישים כסף לאורך שנות החסכון אמורה בתיאוריה לייצר תשואה לאורך השנים כך שהסכום הצבור בקרן הפנסיה יגיע למספרים הללו. אבל אנשים לא תמיד מפרישים באופן קבוע, עוברים בין עבודות ולא דואגים להמשך הפקדות, משלמים דמי ניהול גבוהים מידי בלי להבין שמדובר על הפסד של מאות אלפי שקלים וכמובן, משקיעים במסלולים סולידיים מאוד למרות שיש להם הרבה שנות חסכון עד הפנסיה.
לכן, הרבה מומחים מדברים כיום על "פצצת הפנסיה" – המחשבה שיהיה לנו סכום כזה כשנגיע לגיל הפרישה וזה כנראה לא יקרה.
על פי דו"ח העושר של קרדיט סוויס לשנת 2020 , אם לוקחים בחשבון את כל האזרחים הבוגרים במדינה, העושר הממוצע שלהם הוא 220,997 דולר, כלומר בערך 800 אלף שקל. אך יש לומר שהשווי הזה מטעה מכיוון שהממוצע רגיש לקצוות. השווי החציוני נמוך הרבה יותר.
ומה מבחינת המיליונרים? על פי הדו"ח יש לכל אחד מהם 3.3 מיליון דולר בממוצע.
רוצים להגיע לשווי הזה? כאמור – יש להתחיל לחסוך! רק כך מייצרים חופש כלכלי.
איך? אם למשל נצליח לחסוך בכל חודש 1,000 שקלים אז בתוך שנה יהיו לנו 12,000 שקל. כלומר: 120 אלף שקלים בתוך 10 שנים ורבע מיליון שקלים בתוך 20 שנים.
כמובן, שכדאי ונכון גם להשקיע את הכסף בתבונה לאורך השנים כדי לא לשחוק את הערך שלו וגם כדי להצמיח את הכסף ולמעשה לנצל את אפקט הריבית-דריבית לטובתנו.
ולסיום: איך נוכל לחשב כמה אנחנו 'שווים' כלכלית?
השווי הנקי הוא פשוט הערך הכולל של הנכסים שבבעלותנו פחות ההתחייבויות או החובות. הנכסים שלנו מורכבים בעיקר מהכסף שיש לנו בחשבון הבנק, חשבון ההשקעות, חסכונות ותוכניות חסכון בבתי השקעות כמו קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות, קצבאות מהמדינה ועוד, וגם רכוש פיזי שניתן להמיר למזומנים כמו מכוניות, דירות למגורים ודירות להשקעה.
בצד ההתחייבויות צריך לשים את החובות שיש לנו כמו: משכנתא, כרטיסי אשראי, חובות לחברות כרטיסי אשראי, הלוואות בנקאיות וחוץ בנקאיות, רכישות בתשלומים ועוד.
את ההתחייבויות יש לחסר מהנכסים וכך נקבל את השווי הנקי שלנו.
נמצאים בפלוס? מצוין! כדאי להגדיל אותו.
