קרנות סל ( ETF- Exchange Traded Funds )
הן מכשיר פיננסי העוקב אחרי מדד מסוים או נכס בסיס מסוים כמו מט"ח וסחורות ;
המכשירים האלו נולדו כתוצאה ממחקרים שתמכו בהשקעות במדדים על פני השקעות מנוהלות.
למעשה, קרנות סל מאפשרות למשקיע בהן, להחזיק בעקיפין בכל המניות במדד על פי משקלן המדויק.
ניתן להמיר את הקרנות למניות הפיזיות (אבל זה כמעט ולא קורה) או לחילופין לקבל את שוויין הכספי.
במקום שהמשקיע ירכוש ישירות את סל ניירות הערך, מנהל הקרן עושה זאת עבורו.
קרנות הסל הן ניירות ערך הנסחרים בבורסה בדיוק כמו כל נייר ערך אחר (להבדיל מקרנות הנאמנות שאין בהן מסחר רציף).
קרנות סל הן קרנות המונפקות על ידי חברות שכל פעילותן מתמקדת בהנפקה, בניהול של המכשירים האלו לרבות עשיית שוק בקרנות (יצירת ביקושים והיצעים).
היתרונות העיקריים בקרנות הסל הם:
יתרון ראשון הוא הנזילות של קרן הסל – ניתן לממש את קרן הסל במשך כל רגע בזמן המסחר.
יתרון שני הוא סחירות – המנפיק ( שהוא גם עושה השוק של הקרן ), מחויב לספק תמיד ביקושים והיצעים כך שניתן למכור כל כמות וניתן לקנות כל כמות.
יתרון שלישי הוא פיזור – מעצם המעקב אחרי מדד מסוים מדובר בפיזור של מניות או אגרות חוב.
יתרון נוסף הוא דמי הניהול – דמי הניהול בקרנות הסל נמוכים באופן יחסי.
החסרון הבולט של קרנות הסל:
הוא בעובדה הפשוטה שהמחיר בשוק אינו בהכרח זהה למחיר ההוגן של הקרן. איך זה אפשרי? קרן הסל משקיעה כאמור במדד מסוים, אבל הקרן עצמה נסחרת באופן שוטף בבורסה ומחירה נקבע בין קונים ומוכרים מרצון – מי אמר שהם יבצעו עסקה בדיוק במחיר הכלכלי? בפועל, מי שלהוט למכור יכול לעשות זאת במחיר נמוך מהמחיר ההוגן של הקרן, וההיפך – מי שמעוניין מאוד לקנות עשוי לעשות זאת במחיר העולה על המחיר ההוגן.
בפועל, המסחר בקרנות הסל נעשה במקרים מסוימים בחלקו ובמקרים אחרים ברובו על ידי הגופים המנפיקים את הקרנות. הגופים האלו מחויבים שתהיה נזילות בקרן ולכן הם תמיד ידאגו לקנות ולמכור, כך שכל מי שירצה למכור או לקנות יוכל לעשות זאת, אבל השאלה היא באיזה שער? הם (בתפקידם כעושה שוק) רוצים כמובן להרוויח, והם תמיד ירצו למכור גבוה יותר משוויה של הקרן, ולקנות במחיר נמוך יותר משוויה של הקרן.
שוק קרנות הסל, מנהל כ-100 מיליארד שקל, שזה עדיין מתחת לקרנות הנאמנות שמנהלות כ-250 מיליארד שקל, אבל תעשיית קרנות הסל גדלה בקצב מרשים, ומעבר לכך, תחום הקרנות המחקות שנספר תחת קרנות הנאמנות, הוא בעצם מקביל מאוד לקרנות הסל (מכשיר פאסיבי), ולכן, אם סופרים נכון ומכניסים את הקרנות המחקות מתחת למכשירים הפאסיביים אז הפער מצטמצם – כ-130 מיליארד שקל במכשירים פאסיביים לעומת כ-230 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות המנוהלות.