אני בטוחה שבתקופה האחרונה שמעתם על הביטקווין בלי סוף ובטח גם נחשפתם למילים כמו: בלוקצ'יין, מטבע מבוזר, מטבע וירטואלי, ארנק דיגיטלי ועוד.
אז בואו נעשה קצת סדר בדברים.
מה זה בכלל ביטקווין ואיך מפיקים אותו?
ב-2008, לאחר המשבר הכלכלי, כתב מישהו אנונימי שהתכנה בשם סאטושי נקאמוטו, את הגרסה הראשונה של הפרוטוקול והתוכנה של מטבע הביטקווין. זוהי סדרת ספרות ואותיות בת 32 תווים הבנויה כמו צופן, שכדי לקבל אותה לידיך, עליך לפתור בעיה מתמטית. את הבעייה פותר מחשב, בתהליך שנקרא: "כרייה" .
כריית הביטקווין צורכת שרשרת מחשבים פרטיים רבי עוצמה, שקשורים ב"בלוקצ'יין" (שרשרת בלוקים) – מאגרים של רשומות מחשב המוגנות בהצפנה מיוחדת. הכרייה צורכת המון חשמל ולאחרונה נעו כורי הביטקווין, שישבו בסין, למונגוליה הצפונית, בחיפוש אחר מקומות קרים במיוחד, שיאפשרו לחסוך בחשמל.
בסך הכל יש 21 מיליון "מטבעות", כלומר: צופני ביטקוווין. עד היום נכרו 16 וחצי מיליון מתוכם, והתוכנה בנויה כך שבכל ארבע שנים פוחת קצב הכרייה בחצי, כך שזו הופכת להיות קשה יותר ויותר.
כריית הביטקווינים צפויה להסתיים רק בעוד 120 שנים.
לאחר שכרית ביטקווין חדש או שקנית ביטקווין ותיק, אתה מאפסן אותו בארנק דיגיטלי ויכול להחזיק אותו או לשלם בעזרתו. אלא שבניגוד לתשלום בצ'ק או בהעברה בנקאית, שלוקחים זמן ונעשים בפיקוח, העברת הביטקווין היא מיידית, בהתאם לכסף שיש לך בארנק, ונעשית בין שני חשבונות פרטיים שאיש אינו מפקח עליהם. כלומר: "המטבעות" האלה עצמאיים לחלוטין ואינם תלויים בשום גוף או בנק. משמעות הדבר היא, ששיטה זו יכולה, בין השאר, לשמש להלבנת הון, להתחמקות מתשלום מיסים או לתשלום בעסקאות מפוקפקות כמו עסקאות סמים וטרור.
כשאתה קונה ביטקווין אתה בעצם מצטרף לקהילה. שוויו נובע מהרצון של רבים להצטרף לקהילה זו ולא מאיזה שהוא ערך כלכלי פנימי. מחירו עולה כשמספר המבקשים לקנות אותו עולה על מספר המבקשים למכור אותו. ובמילים אחרות, מחירו עולה כשהביקוש גובר על ההיצע. (כמו כל דבר בחיים).
אחרי הביטקווין הומצאו מטבעות נוספים כמו האיתריום, הלייטקווין, הריפל והביטקווין-קאש.
רגולציה
בישראל המטבע חוקי אבל לא חלה עליו רגולציה מלאה. הבנקים בארץ, כמו במדינות רבות בעולם, לא מקלים על ביצוע עסקאות בביטקווין ויש בנקים שאפילו מסרבים לבצע עסקאות כאלה.
במספר מדינות כמו סין ורוסיה, הסחר בו נאסר. כמה מדינות כמו שוויץ ויפן, מקבלות אותו בשמחה. רוב המדינות עדיין נוהגות בו בחשדנות.
רשויות הפיקוח ברוב מדינות המערב וגם בישראל, פרסמו כבר לפני כמה שנים אזהרות מפני השקעה בביטקווין כיוון שהוא נחשב למסוכן ולספקולטיבי (יש מקרים שמחירו עולה בעשרות אחוזים בפרק זמן קצר מאוד ויש מקרים שערכו יורד בעשרות אחוזים בפרק זמן קצר מאוד).
עם הזמן נוצרו כמה בורסות ממוחשבות, זירות למסחר בביטקווין ולאחרונה אף החל בוול סטריט מסחר בחוזים עתידיים על הביטקווין. (יש הקוראים לכך, סחר בניחושים).
מה חושבים כלכלנים בעולם?
מרבית הכלכלנים בעולם המערבי סבורים שהביטקווין הוא תופעה מסקרנת וחשובה כשלעצמה, אך שהבאאז סביבו יצר בועה הצפויה להתפוצץ.
חלק חושבים שזהו משחק פירמידה מתוחכם שסופו המר ידוע מראש.
כלכלנים בשמאל מתנגדים לו בחריפות כי הם רואים בו עוד שלב בהפרטה והחלשת המדינה וכן עוד מקלט להשתמטות ממס.
רשות המיסים בישראל פירסמה טיוטת תקנה לפיה היא תתייחס לביטקווין כנכס ותדרוש לשלם מס רווחי הון על כל עלייה בשוויו.
חתן פרס נובל לכלכלה, ג'וזף שטיגליץ, אמר לפני מספר ימים שהביטקווין מהווה דוגמה נוספת לחוסר הרציונאליות בשווקים.
נגיד הבנק המרכזי בניו-זילנד, גרנד ספנסר, אמר כי הרווחים הספקולטיביים מהביטקווין נראים כמו בועה וכי ה"מטבע" אינו יציב לכדי שימוש בעתיד. "במשך מאות שנים ראינו בועות, וזה נראה כמו מקרה קלאסי. במקרה של בועה, אתה אף פעם לא יודע כמה גבוה זה יעלה לפני שזה יורד", אמר.
היו"ר הקודם של הרשות לניירות ערך בישראל, מר שמואל האוזר, אמר שזה מזכיר את הבהלה לזהב שהייתה בארה"ב בסוף המאה ה-19 והוא לא איפשר לחברות שערכן מבוסס על ערך הביטקווין (כמו "משאבי טבע" ו"פנטזי נטוורקס") להיכלל במדדי המניות.
יש כאלה שמשווים את מה שקורה סביב הביטקווין לבועת הדוט-קום שהתפוצצה בשנת 2000. אבל בואו לא נשכח, שאומנם ערך החברות ירד עם התפוצצות הבועה, אך האינטרנט בסופו של תהליך הפך לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום שלנו.
ואפילו ממציא הלייט-קווין, צ'רלי לי, הזהיר לפני שנתיים, בחשבון הטוויטר שלו, מפני הסכנות בהשקעה במטבע: "מצטער לקלקל את המסיבה, אבל אני צריך לשלוט על ההתרגשות קצת …, רכישת לייטקווין היא מסוכנת מאוד, אני מצפה שיהיה לנו עוד שוק דובי כמו שהיה לנו במהלך השנים האחרונות, שבו הלייטקווין איבד כ-90% מערכו… אם אתם לא יכולים להתמודד עם האפשרות שהלייטקווין ירד ל-20 דולר, אל תקנו!" .
לסיכום
שלא בטובתו, הפך הביטקווין לסמל של השקעה ספקולטיבית והוא מושך אליו גם גורמים שליליים. ממציאיו מסתייגים מכך בחריפות ושוקלים דרכים למסד אותו.
עד אז, הוא לא מומלץ למשקיע הסולידי, שחוסך אגורה לאגורה ליום סגריר.
