עובדות וקוריוזים לגבי הביטקווין
המשבר הכלכלי הגדול של סוף 2008 הכניס את כולם לכאוס מוחלט! בנקים ענקיים נפלו, הבנקים מרכזיים איבדו את אמון הציבור, מטבעות צנחו בעשרות אחוזים, מדינות נמצאו על סף קריסה פיננסית, מיליוני אנשים איבדו את כל הונם כמו גם גופי השקעה ובתי השקעות, שאיבדו את כל הונם. איך זה יכול להיות? זה בגלל נכסים רעילים – נכסים שהיו להם במאזנים ושנרשמו בעשרות ומאות מיליארדי דולרים אבל בפועל היו שווים אפס! התופעה הזו גרמה לציבור ולמשקיעים שלא להאמין במערכת הפיננסית. על רקע המשבר, שנחשב למשבר השני בגודלו בהיסטוריה, אחרי המשבר של 1929, החליט אותו בחור (או קבוצה) – Satoshi Nakamoto לייצר מטבע חדש שלא נמצא בשליטת ממשלות ולא בשליטת בנקים מרכזיים. מטבע שלא ניתן לשליטה על ידי מדינות – אי אפשר להפריטו, אי אפשר להנפיק אותו ואי אפשר לפחת את ערכו. המטבע הזה – הביטקווין לא יופץ על ידי גורם ממלכתי כלשהו, הוא יהיה מבוסס על טכנולוגיה מתחום הקריפטוגרפיה (הצפנה) וההפצה והמסחר בו יהיו דרך הרשת.
שנה אחרי יצירת המטבע Satoshi Nakamoto פשוט נעלם לחלוטין, אבל הוא הפיץ עם השקת הביטקווין את "התנ"ך" של המטבע הוירטואלי.
בניגוד למטבעות לגיטימיים "רגילים" כמו הדולר, האירו והליש"ט, שנוצרים ע"י לקיחת אשראי והדפסת מטבעות ללא הגבלה, הביטקווין מוגבל בכמות. יש בסה"כ 21 מיליון מטבעות ביטקווין והצפי הוא שבשנת 2040 יסתיימו כריית כל המטבעות. אלא שבביטקווין אין חשש שיסתיים מלאי הכסף הכללי משום שבניגוד למטבע רגיל הביטקווין יכול להתחלק עד ל-8 ספרות אחרי הנקודה העשרונית – 0.00000001, מה שמאפשר גבול עליון עצום של 2,099,999,997,690,000 שברירי ביטקווין.
ההתחלה הייתה קשה ומייאשת, במשך שנתיים זה היה גימיק בלבד, כמעט בלי מסחר, כמעט בלי פעילות.
עסקת הביטקווין המציאותית הראשונה בוצעה ב-21.5.2010 ע"י המתכנת Laszlo Hanyecz מפלורידה. הוא היה אחד מ"כורי הביטקווין" המוקדמים, וצץ לו רעיון לבדוק, האם הוא יכול להשתמש בביטקווין כדי לרכוש ארוחת ערב. הוא כתב באתר BitcoinTalk.org את הפוסט הבא:
I'll pay 10,000 bitcoins for a couple of pizzas.. like maybe 2 large ones so I have some left over for the next day. I like having left over pizza to nibble on later. You can make the pizza yourself and bring it to my house or order it for me from a delivery place, but what I'm aiming for is getting food delivered in exchange for bitcoins where I don't have to order or prepare it myself, kind of like ordering a 'breakfast platter' at a hotel or something, they just bring you something to eat and you're happy
If you're interested please let me know and we can work out a deal
Thanks, Laszlo
ובקיצור: "אני מוכן לשלם 10,000 ביטקווין עבור מי שיקנה לי 2 מגשי פיצה. אם אתה מעונין אנא הודע לי ונבצע את העסקה". בתקופה זו, הביטקווין היה עדיין בבחינת "ניסוי" או "תחביב" ורבים פקפקו, שהוא אכן יצליח לשכנע ולקנות משהו תמורת ביטקווין בעולם האמיתי, למרות שהיה מדובר רק בסכום של כ-30 דולרים (ביטקווין אחד עמד אז על 0.03 דולר, כלומר: 3 סנט). בסופו של דבר, הוא הצליח לשכנע ושלח את 10,000הביטקוין למתנדב באנגליה, שלאחר קבלת המטבעות ב-22.5.10 הזמין עבורו באשראי בשיחה טרנס אטלנטית 2 פיצות. היינץ ראה חשיבות גדולה בכך, שקיבל 2 פיצות עבור 10,000 הביטקווין שלו. הוא ראה בכך הוכחה שהביטקווין שווה משהו. ומאחר שזו הייתה "העסקה הראשונה בתולדות המטבע הווירטואלי", הוא העלה צילום של הפיצות לרשת כהוכחה להשלמת המשימה. אם הוא לא היה נוקט בצעד כזה, אולי הביטקווין היה חסר ערך היום. למעשה, הביטקווין היה חסר ערך כאשר הוא קנה את הפיצות וסכום הקניה היה קטן. אם הוא היה שומר לעצמו את 10,000 הביטקווין, הוא היה היום מיליונר. אך כאמור, אם הוא לא היה מסייע בהוכחה, שהמטבע הווירטואלי יכול "לעבוד", יתכן שהביטקווין היה חסר ערך גם היום. לכן, היינץ נחשב בקהילת הביטקווין לאו דווקא כטיפש אלא כגיבור גדול.
מאז הביטקווין הפך לטרנד חם מאוד, וקהילת המאמינים בו הולכת וגדלה. כשבמקביל קמו זירות מסחר בביטקווין, זירות למתן הלוואות בביטקווין, אתרי מידע ותוכן, אתרי הנפקת מניות כנגד ביטקווין ועוד.
נכון לשנת 2020, ההערכות העדכניות הן שלמעלה מחצי מיליון עסקים ברחבי העולם מקבלים את מטבע הביטקווין כתשלום עבור שירותים ומוצרים. החל ממוצרי צריכה בסיסיים וכלה בלבוש ומכוניות. כך למשל, חברת שירותי התיירות Expedia מקבלת ביטקווין כתשלום, וגם קמעונאית האלקטרוניקה, ששווה מעל 2 מיליארד דולר- Newegg , וכן מספר חברות תעופה מאפשרות רכישת כרטיסי טיסה בביטקווין. יותר ויותר חברות ברחבי העולם מתחילות לתת לגיטימציה למטבע הווירטואלי הזה וכיום נעשים ניסיונות חקיקה לגביו. רוב הרשתות הגדולות עדיין לא מאפשרות תשלום במטבע וירטואלי, אבל זה מתקדם לשם, כאשר גם הבנקים המרכזיים בעולם טענו לאחרונה כי הם בוחנים אפשרות המרה של המטבע הוירטואלי, לרבות הגדרת השימוש בו. זה יחייב את הגופים האלו לפקח על המטבע, וזה דווקא עשוי להיות טוב לרוב המעורבים בביטקווין – החשש הגדול שקיים כיום לגביו הוא חוסר הפיקוח וחוסר הבהירות לגבי עתידו. רגולציה עשויה להסדיר את העניין ולהקטין את החשש של אנשים מלהשתמש במטבע.
השאלה הגדולה – מה יהיה הלאה? האם הביטקוין יהפוך למטבע פופולארי? האם המטבעות הוירטואליים יהפכו למטבעות פופולאריים? יותר ויותר מומחים סבורים שהמטבעות האלו יישארו כאן ויהפכו לחלק מהמסחר הריאלי השוטף – ישתמשו בהם בחנויות, ברשת יתאפשר להמיר אותם למטבעות אחרים בקלות, לעשות בהם הכל – כמו כסף רגיל.
לא ברור מה יעלה בגורלו של הביטקוין שהוא עדיין המטבע המוביל, פשוט כי התעשייה משתכללת ועמה היקף הטכנולוגיות לכריית מטבעות ומספר המטבעות. בעולם יש כיום מעל 10 מטבעות וירטואליים, לא בטוח שזאת המטרה, ולא בטוח שזה יהיה המצב בהמשך, אבל כאמור נראה שהרעיון – מטבע וירטואלי, יהפוך לחלק משגרת העסקים.
שערי הביטקווין לאורך השנים
הביטקווין אינו סובל מאינפלציה, אך שערו היציג תנודתי מאד, ברמה שכמעט ואינה קיימת במטבעות רגילים.
גרף שער הביטקווין בחמש השנים האחרונות
באחת מסקירותיו כתב בנק ההשקעות השוויצרי UBS כך: "אנו מאמינים שתופעת הביטקווין כוללת את כל הסימפטומים של בועה. מחזור גבוה ומנגד שימוש מוגבל בעולם האמיתי מעלה את סברה כי קונים רבים מחפשים רווח ספקולטיבי. בעוד מלאי הביטקווין מוגבל, מגוון המטבעות הדיגיטליים כולל הרבה תחליפים פוטנציאלים. עם זאת, אנו לא מייעצים ללקוחות להשקיע בביטקווין או לצאת מההשקעה מתוך הנחה כי השווקים יכולים להישאר לא רציונליים".
רוברט שילר, חתן פרס נובל לכלכלה כתב בשנת 2017: "השכשוך סביב הביטקווין נמצא איפשהו בין הימור להשקעה. אחרי הכל, השקעה אמיתית דורשת הערכה רציונלית של ערך הנכס – אבל זה לא אפשרי כרגע לגבי הביטקווין. ההבנה הכלכלית האמיתית שמאחורי המטבעות הקריפטוגרפיים כמעט ואיננה. זה לא רק שמעט מאד אנשים באמת מבינים את הטכנולוגיה העומדת מאחורי הביטקווין, אלא אף אחד לא יכול לחשוב באופן אובייקטיבי על מגוון אפשרויות שתגרור אחריה ההתלהבות הנוכחית סביבו".
"איך בכלל מתחילים להעריך את הערך הפונדמנטלי של הביטקווין שמרכז שוק של יותר מ-300 מיליארד דולר? כל ניסיון יישמע טיפשי כעת. האם ביטקווין באמת יכול להחליף חלק גדול מהכסף הקונבנציונאלי (כסף הפיאט)" ?
לדבריו יש לא מעט סיבות להיות סקפטי. הביטקווין תנודתי הרבה יותר וקשה ללכת איתו לחנות לרכוש ביצים. "גם אם הביטקווין יעבור משוכה זו, כמה מטבעות קריפטוגרפיים אנשים צריכים?", כתב שילר. "אם נבחן זאת על פי חוקי הכלכלה, האם לביקוש לביטקווין יש את אותה המהירות של הביקוש לפיאט? ומה לגבי המטבעות הקיימים כיום או אלו שיונפקו בעתיד? הביטקווין עשוי להתחלף על ידי מטבעות שונים וטובים יותר, ולגמור בשווי אפסי".
ומה דעתי בנושא?
בד"כ אני לא משקיעה בדברים שאינני מבינה בהם, או שאינני יכולה להעריך את שווים הכלכלי. למשל, בקניית אג"ח או מניה של חברה אפשר לדעת בקלות מיהי החברה, מהו תחום עיסוקה, כמה היא שווה, דו"חות כספיים, ביצועי עבר וכו'.
לכן גם נזהרתי מאוד עם הביטקווין ועדיין אני סקפטית לגביו. (ימים יגידו אם זו הייתה טיפשות מצידי…).
אני מודה שהוא מעורר את סקרנותי אבל גם יודעת שלקנות אותו עכשיו, ברמת המחיר הנוכחית זה טירוף.
עם זאת, אני כן מאמינה שבעוד כעשור החיים של כולנו יתנהלו ע"י מטבעות דיגיטליים.
הגיוני שתהיה רגולציה, המחירים יהיו נורמליים ושווים לכל נפש (כמעט…) .
והבנקים? הבנקים ייעלמו או יצטרכו להמציא את עצמם מחדש.
