בתחילת שנת 2017 אגף שוק ההון באוצר התחיל להתניע את התוכנית "חיסכון לכל ילד", במסגרתה 50 שקלים מתוך קצבת הילדים יועברו לחיסכון בקופת גמל או בבנק עד הגיע הילד לגיל בגרות והריבית/התשואה שתצטבר על החיסכון תהיה בפטור מלא ממס.
להורים נשלח מכתב שברר מולם להיכן ירצו שהכספים יועברו – לקופת גמל או לבנק ואם ההורה לא קיבל החלטה בעניין, דרך אתר הביטוח הלאומי, אז ברירת המחדל ביחס לילדים עד גיל 15 היא הפקדת הכסף בקופת גמל וביחס לילדים מגיל 15 והלאה, ברירת המחדל היא חיסכון בבנק, אלא אם ההורים בחרו אחרת. ביחס להורים טריים, כבר בבית החולים הם ידרשו למלא טופס שבו הם מקבלים החלטה היכן לחסוך את הכספים.
הורים שיבקשו להכפיל את החיסכון החודשי, יוכלו להפקיד 50 שקלים נוספים, שישולמו מתוך קצבת הילדים המשולמת עבור כל ילד.
כלומר בשלב הראשון ההורים נדרשו לבחור אם הכסף ינוהל בקופת גמל או בבנק ומי שלא בחר בתוך 6 חודשים, נותב הכסף ל'ברירת המחדל' ובשלב השני ההורים נדרשו לבחור האם הם רוצים להכפיל את החיסכון.
ברגע שהילד יגיע לגיל 18 הוא יוכל למשוך את הכסף ויופקד לחשבונו בקופה מענק של 500 שקלים אך אם כספי החיסכון שייצברו בקופה לא ימשכו עד לגיל 21, יופקד לחשבון הילד מענק נוסף של 500 שקלים.
אין ספק שזוהי יוזמה ברוכה של חינוך עם ישראל לחסוך עבור הילדים סכום ראשוני שבו יוכלו להשתמש ליציאה לדרך, אם ללימודים או לכל משימה אחרת לאחר השחרור מהשירות הצבאי (גיל 21).
איפה כדאי לבצע את החיסכון?
בחוזר שהוציא האוצר לקראת יישום התכנית נכתב שחור על גבי לבן – "המנגנון המיטבי לניהול החיסכון הינו באמצעות השקעת הכספים בשוק ההון", כלומר חיסכון באמצעות קופת גמל. באוצר ביססו טענה זו על בסיס ההערכה כי הריבית על 'חיסכון לכל ילד' בבנקים תעמוד על 1.2% בשנה בעוד הריבית הריאלית ארוכת הטווח בשוק ההון במודל של האוצר עומדת על 4.3%. אלא שבפועל, הבנקים מציעים ריבית גבוהה בהרבה כאשר מעל כולם בולט בנק הפועלים שמציע ריבית קבועה של 4% להורים לילדים בני 0-1 . ריבית של 4%!!! גם דיסקונט לא הרבה מאחור עם ריבית של 3.16%. הריבית צמודת המדד עומדת בפועלים על 2% ובמזרחי על 1.29% (ללא תחנת יציאה). מדובר בריביות שלא קיימות כעת בשום מקום והבנקים פשוט יפסידו עליהן כסף והרבה.
למה הם עדיין מציעים את הריביות החלומיות הללו בזמן שהריבית במשק היא 0.1% ?
הנה מספר הסברים אפשריים:
1. בונים על הילד הבא: אם נולד לכם ילד ובחרתם באפשרות של חיסכון בבנק, במידה ובילד הבא שיוולד לכם לא תיבחרו – החיסכון שלו יועבר כברירת מחדל לאותו הבנק. אז שווה לבנקים לתת ריבית גבוהה על הילד הראשון, ואחר כך לבנות על זה שהילדים הבאים יגיעו אוטומטית ובהתאם כנראה גם בריבית נמוכה יותר. אגב, הדבר נכון גם לגבי קופת גמל. כלומר אם בחרתם לילד הראשון קופת גמל (או לא בחרתם כלל ואז נבחרה קופה כברירת מחדל), החיסכון של הילד הבא ינותב אוטומטית לאותה הקופה, ההבדל הוא שבקופות הגמל אין הבטחת תשואה.
2. אין יכולת לזוז: אם בחרתם לבצע את החיסכון לכל ילד בבנק מסוים, אתם איתו למשך 18 שנים בלי יכולת לזוז. בניגוד לקופת גמל, שם אתם יכולים לבחור לעבור לקופה אחרת (אבל לא לבנקים), אם תבחרו בחיסכון בבנק, לא תוכלו לעבור לשום גוף אחר. יותר מזה, ריבית של 4% רלוונטית רק לבני 0-1 שנים ומתייחסת לתכנית של 18 שנים ללא תחנות יציאה. גם אם הריבית במשק תטפס בעוד 10 או 15 שנים בצורה משמעותית, אתם תקועים על 4%. אגב, אם תבחרו למשל לחסוך בבנק הפועלים אבל עם תחנת יציאה (למסלול אחר בתוך הבנק בלבד) כל 5 שנים, הריבית תהיה נמוכה בהרבה ותעמוד על 1.66% בלבד (1.32% בדיסקונט). לא ממש אטרקטיבי. כלומר המספר הזה, 4%, הוא עוגן שיווקי חזק מאוד, אבל הוא רלוונטי רק לילדים בני 0-1 שנים, ומי למען השם יודע מה יהיה ב-2036 כדי לקבוע מעכשיו שזו הריבית עד אז.
3. זרם מדהים של לקוחות עתידיים: כל חיסכון של ילד בתכנית הזו, משמעותו פגישה אישית עתידית עם לקוח פוטנציאלי. הורים של ילד שזה עתה נולד בחרו עבורו חיסכון בבנק , למעשה קבעו לו פגישה עם הבנק בעוד 18 שנים לצורך פתיחת חשבון. כאשר הילד יבוא למשוך את הכסף, בבנק יחכו לו עם הצעות אטרקטיביות כדי שיפתח חשבון.
4. פלטפורמה למוצרים נוספים: בחרתם שהחיסכון לילד יהיה בבנק, הבנק מצידו ינסה להפוך את העניין לפלטפורמה שלמה למכירת מוצרים. למשל, כבר מציעים למצטרפים לתכנית הטבות במשכנתא ולא רק לילד עצמו בעוד הרבה שנים, אלא כבר כעת גם לקרוב משפחה אחד מדרגה ראשונה. או שמציעים גם הטבות למימון לימודים גבוהים בעתיד לילד החוסך. כלומר הילד עדיין לא נולד, וכבר הבנק מכין לו הטבה למימון הלימודים באוניברסיטה ואפילו הטבה בלקיחת משכנתא.
5. בעקבות הילדים באים ההורים: בבנקים ללא ספק בונים על כך שההורים שיעמדו בקשר עם סניף הבנק בו מתנהל חשבון החיסכון של ילדיהם, יפתחו מערכת יחסים שאולי תוביל להעברת חשבון הבנק של ההורים לאותו הסניף, הרי למה להתנהל מול מספר סניפים ואת חשבונות החיסכון של הילדים אי אפשר להזיז (ראה סעיף 2), אז החשבון של ההורים יזוז.
בקיצור, הבנקים מאוד רוצים את החיסכון הזה אצלם ויש להם סיבות טובות, אבל האמת היא שגם בריביות האטרקטיביות מאוד (באופן יחסי) שמוצעות כעת בבנקים, כנראה שחיסכון בקופת גמל הוא עדיף.
גיל וייסמן, לשעבר בכיר בתחום החיסכון ארוך הטווח, כתב כי התשואה הממוצעת בתקופת זמן של 15 שנים מעולם לא הייתה שלילית ב-60 השנים האחרונות. כלומר, גם מי שהשקיע בתיזמון הגרוע ביותר (ערב מפולת נוראית) בסיכום 15 שנים ראה תשואה חיובית. באופן כללי יש לציין כי התשואה הממוצעת שמקבלים ב-15 שנים של השקעה היא כ-10% לשנה. כל מדד מניות מרכזי בעולם כולל הבורסה בישראל נתנו תשואות מרשימות ב-15 השנים האחרונות, למעלה מ-10% לשנה. כלומר לילדים קטנים, הסיכון בהשקעה בשוק ההון הוא נמוך מאוד ואילו התשואה הפוטנציאלית גבוהה.
סיכוי מול סיכון
היעד המרכזי צריך להיות מקסימום כסף שיעמוד לרשות הילד/ה שלנו כאשר יגיע לגיל 18 או 21.
הנה כמה נקודות שצריך לקחת בחשבון:
1. מקסימום סיכון = מקסימום תשואה.
2. לא ניתן לצפות את התנודתיות של שוק ההון ולתזמן את ההשקעה על פיה.
3. תקופות ההשקעה צריכה להיות 15 שנים (למרות שגם מעל 10 שנים התוצאות דומות).
4. מסלול היציאה.
לגבי התשואה המושגת:
100 ש"ח ב-1% תשואה ל- 15 שנים יניבו 19,404 ₪.
100 ש"ח ב-5% תשואה ל 15 שנה יניבו 26,484 ₪.
100 ש"ח ב-10% תשואה ל 15 שנה יניבו 39,844 ₪.
ניתן לראות שחסכון במסלול ה"מסוכן" יניב חסכון כפול(!) עבור הילד.
תיזמון:
העובדה שההפרשות לחסכון הן חודשית (קרי, כל חודש 100 ש"ח) עוזרת לנו עם בעיית התיזמון, שכן במהלך מחזור הנפילות של השוק (וסביר שיהיה כזה) – ההפרשות שיגיעו (כלומר 100 השקלים שיושקעו) ייכנסו במחירים נמוכים יותר ויהנו מעליית השוק לאן מכן. כך נגיע לתוצאה הרצויה. אם היינו מכניסים ביום אחד את כל הקרן – היינו חשופים יותר לנפילה של שוק ההון יום לאחר ההשקעה.
מסלול היציאה:
על מנת להימנע ממצב שבו ערב הרצון שלנו לפדות את הכסף (גיל 18 או 21) ישנה נפילה בשוק ההון, צריך לייצר 'מסלול יציאה' 3 שנים לפני המועד, כלומר מעבר למסלול סולידי שיהיה מושפע פחות מתנודות בשוקי המניות.
לסיכום:
– כדאי להכפיל את הסכום. כלומר: להוסיף 50 ₪ מקצבת הילדים על 50 הש"ח שהמדינה
חוסכת עבורם.
– כדאי לבחור במסלול קופת גמל ולא במסלול חיסכון בבנק. בעיקר אם הילדים צעירים מאוד.
– כדאי לעבור למסלול יותר סולידי שלוש שנים לפני תום תקופת החיסכון.
